רִקְמָה אֱנוֹשִׁית

נִרְקֹם בְּחוֹטִים דַּקִּים בִּלְתִּי נִרְאִים, בִּקּוּשִׁי מֻרְגָּשִׁים

תִּקְשֹׁרֶת, שִׂיחַ וְיַחְסִים, רֵאשִׁית בִּין אַחִים

וְאַחֲרִי שניצבים וְהֵם עֲמִידִים

וְנֶעֱצָבָם וְהֵם כִּמְעַט מֻשְׁלָמִים,

נַתִּיז עֲלֵיהֶם צְבָעִים, שֶׁיִּהְיוּ מְגַוְּנִים וַעֲשִׁירִים,

נִקְשָׁטָם בִּפְרָחִים צִבְעוֹנִיִּים

נְתֲבְּלׇם בַּטְּעָמִים מְיֻחָדִים, בְּרִיחוֹת מַטְרִיפִים

שֶׁיַּחֲזִיקוּ שָׁנִים, אַךְ לֹא יִהְיוּ מַשְׁמִימִים

רֵיקָנִיִּים וּסְתָמִיִּים…

וְכָל לֵילָהּ עִם זְרִיחַת הַכּוֹכָבִים

וְכָל בֹּקֶר עִם שְׁקִיעַת הַלְּבֹנָה

לְעִתִּים תָּוֶךְ קְרִיאַת כָּתְבָה

נוֹסִיף רִקְמָה שֶׁל נִסִּים

נִגְלֶה עוֹד הַפְתָּעוֹת וּדְרָכִים

לְהָבִיא אֶת הַיְּחָסִים לִגְבֵהִים חֲדָשִׁים

לְשַׁתֵּף חֲבֵרִים נוֹסָפִים

לְחַדֵּשׁ, לְהִתְרַחֵב אַךְ גַּם לְשַׁמֵּר

אֹמְנוֹת אֲמִתִּית, אֵין מָה לְדַבֵּר

וְכָךְ, בְּשִׂמְחַת הַיְּצִירָה הָאֳמָנוּתִית

תִּוָּצֵר רִקְמָה אֱנוֹשִׁית

מַרְהִיבָה, עוֹטֶפֶת וייחודית

צוֹמַחַת בְּחָכְמָה וַעֲדִינוֹת

מַעֲשִׁירָה אֶת הַחַיִּים בִּרְגִישׁוּת

לְלֹא וִתּוּר עַל אֵמוּן וַאֲמִינוֹת

נוֹתָר, וְלֹא בְּמִקְרֶה, בִּשְׂמֵחָה אֲמִתִּית

לְבָרֵךְ בְּאָמַּן גָּדוֹל אֶת רִקְמָה אֱנוֹשִׁית